הבלוג של הנקודה בנושא עריכת וידאו


לגרום להם להאמין

Posted on January 07, 2015 at 22:00 PM by רות סגל


movie camera

השעיית הספק ועריכה אנליטית.
אחד מתפקידם של יוצרי הסרטים הוא לגרום לצופה להתעלם מכל מיני חוקי הגיון שהוא מכיר וחי במציאות שנמצאת מחוץ לאולם הקולנוע. ("מה?! איך זה הגיוני שכלב מדבר?" "בכלל אין חייזרים בעולם!" או "אין מצב ששוונצנגר באמת הצליח לקפוץ מגשר כל כך גבוה ולהישאר בחיים!")
בעצם על יוצר הסרט למצוא את הדרך בה אירועים בלתי סבירים יתקיימו בסרט מבלי שזה יפריע לצופה להאמין למה שמתרחש אל נגד עיניו ובכך להתמסר לסיפור.
המונח המקצועי לעניין הזה הוא "השעיית הספק", והוא לרוב נקשר לתפקידם של התסריטאי והבמאי.
אבל כדי שבאמת נתמסר לסיפור לעריכה תפקיד מכריע. כשאנחנו צופים בסצנה, היא לרוב תהיה מורכבת מהרבה שוטים שצולמו בזוויות צילום שונות והם מחוברים אחד לשני בעריכה.
לדוגמא, כאשר מצולם דיאלוג בין שני אנשים, אנחנו יכולים לצפות שיהיו לפחות שלושה שוטים: שוט של שני האנשים יחדיו, שוט שמצלם רק את אדם א' ושוט שמצלם רק את אדם ב'.
אז כיצד כל השוטים האלו מחוברים יחדיו לסצנה בצורה שבה הצופה לא "ירגיש" בעריכה ויוכל להתמסר לסיפור? אחד הכלים הנפוצים ביותר לכך הוא עריכה אנליטית אשר מטרתה ליצור המשכיות בסצנה.
לדוגמא – שימוש בשוט מכונן, לרוב לונג שוט. שוט זה המציג את שתי הדמויות בסצנה, מאפשר לצופה להכיר את הזירה בה הסצנה מתרחשת ואת הדמויות שישתתפו בה, ובהמשך הצופה ירגיש בטוח בעולם שנוצר לפניו ולא יתהה על קנקנו.
לפני שחומרי הגלם מגיעים לשולחן העורך יש כמה כללים שחשוב לשמור עליהם בצילום הסרט. אחד מהחוקים החשובים הוא חוק ה-180 מעלות, שעיקרו הוא כי כאשר מצלמים את שתי הדמויות בנפרד, חשוב לשמור על האשליה שהדמויות מביטות זו בזו. העיקרון הוא כזה: אם נניח כי שתי הדמויות נצבות על היקף של מעגל, ובניהן עובר קו דמיוני, נקפיד כי המצלמה תמיד תוצב מצד אחד של הקו, גם כשמצלמים את דמות א' וגם את דמות ב'.
חשוב לציין כי לא תמיד הקולנוען רוצה לגרום לצופה להרגיש בנח ולהתמסר לסיפור. לפעמים הוא רוצה להעביר מסר לצופה דווקא ע"י חשיפה של האשליה, ע"י שבירה של כל החוקים האלו. כך עשה פעמים רבות הגל הצרפתי החדש.


חיפוש בבלוג

הודעות

שלום לכולם,
אני מאחלת לכולם שבוע נעים