הבלוג של הנקודה בנושא כתיבה


למה אני כותבת

Posted on January 01, 2015 at 21:01 PM by רות סגל


movie camera

אני לא יכולה לשים את האצבע על הנקודה שבה החלטתי שאני אוהבת לכתוב. אפשר לומר שמהרגע שידעתי לחבר אותיות למילים אהבתי ליצור עולמות דרך הטקסט. למעשה, הטקסט הראשון שלי שזכה להתפרסם בעיתון נכתב כשעוד הייתי זאטוטה בת 7. ומאז במשך שנים הייתי כותבת, למגרה. לפני כמה זמן מצאתי את אותה "מגרה" בבית הורי – מחברות ישנות ומצהיבות עמוסות בכתב יד לא קריא של ילדה שאהבה לחלום דרך הכתיבה.

כמה שנים לאחר מכן, בעידן האינטרנט של הטרום – פייסבוק, מצאתי את הרשת החברתית העברית הראשונה -  האתר "במה חדשה". במה חדשה שימשה כבמה לאנשים יוצרים ולבית עבורי. בפעם הראשונה בחיי הרגשתי שהכתיבה היא לא רק מקום לפורקן אלא דרך לתקשורת ישירה עם ליבם של הקוראים. התגובות שזכיתי להן הגיעו ממקום של רגש כנה ואמיתי. הצלחתי לגעת וליצור הזדהות עם אנשים שמעולם לא פגשתי קודם לכן. התמכרתי. בזמן קצר מאוד הפכתי לנוכחות קבועה באתר, בפורומים ובמפגשים החודשיים – "ערבי במה", ואף זכיתי להנחות שני ערבי במה. חלק מהחברים שפגשתי שם הפכו לחברי נפש שלי עד היום.

המפגש הבא שלי עם עולם הכתיבה הגיע אחרי כמה שנים בלימודי קולנוע וטלוויזיה במגמת תסריטאות. באחד השיעורים, אמר לנו אסף ציפור (תסריטאי "החמישיה הקאמרית", "בטיפול"  ויוצר בחסד) כי המטרה הסופית שלנו צריכה להיות כתיבה. זה לא משנה אם נגיע לתחום התסריטאות, אם נכתוב רומנים, או נהפוך לעיתונאים, העיקר שנכתוב. ועד היום כששואלים אותי מה אני באמת רוצה לעשות כשאגדל אני עונה שאני רוצה לכתוב.

אני מאוד אוהבת לכתוב תסריטים, ומקווה שיום אחד אוכל להפוך את התסריטאות מתחביב למקצוע מפרנס. אבל אני גם רוצה לכתוב רומנים, אני נהנת מכתיבה עיתונאית ואני בעיקר רוצה להמשיך ולעשות את מה שגיליתי אז כשהייתי בת 17, אני רוצה לגעת. אני רוצה לעורר רגשות, אם זה רגשות הזדהות, כעס, הבנה או רגשות של פיוס. אני רוצה לעורר שאלות, לגרום לאי נוחות, אני רוצה שהיצירה שלי תותיר אפקט אצל הצופה שתמשך קצת יותר מהדקה הראשונה אחרי שהמסך עולה או אחרי שהספר חוזר אל מדף הספרים.


חיפוש בבלוג

הודעות

שלום לכולם,
אני מאחלת לכולם שבוע נעים