קשה באימונים – קל בקרב: ככה נערכים לכתיבה של רשימת מקורות

אחרי שבועות ארוכים של מחקר, ניתוח נתונים, כתיבה של טיוטות על גבי טיוטות, הקמת מאחז התיישבות בספרייה, קפאין שזרם בעורקיכם 24 שעות ביממה והנה עוד רגע זה קורה – עבודת הגמר שלכם לתואר, הדוקטורט או המאמר שכתבתם לכתב עת מוכן להגשה. כל שנותר לכם הוא להוסיף את רשימת המקורות. אלא שאז אתם מבינים שאתם בצרה צרורה – חסר לכם מידע על המקורות בהם נעזרתם, לא סימנתם לכם את העמודים הנכונים, את ההוצאה או את שם המתרגם, אין לכם מושג על איזו מהדורה הסתמכתם ואתם בכלל לא בטוחים האם ציטטתם את פרויד מ'פשר החלומות' או שמא הציטוט נלקח בכלל מ'טוטם וטאבו'. אז מה אפשר לעשות? האם הכול אבוד ואיזה לקח אפשר ללמוד מכאן להבא? קודם כל תנשמו עמוק.

נשמתם? יופי. כעת כשאתם רגועים עלי לבשר לכם שהטעות הקריטית שלכם הייתה ששמרתם את הכנת הכתיבה הביבליוגרפית לסיום העבודה במקום להכין אותה לכל אורכה. מה זה אומר? בכל פעם שנעזרתם בכל חומר עזר שהוא – ספר, כתב עת, עיתון, כתבה באינטרנט או אפילו יצירת קולנוע – הייתם צריכים לרשום את כל המידע הרלוונטי.

מהו המידע הרלוונטי? לכל מוסד אקדמי, הוצאה לאור או כתב עת דרישות שונות לאופן כתיבת ההפניות; למדעי הרוח שיטה אחת ולמדעי החברה שיטה אחרת. יש מי שמבקש שההפניות יבואו בגוף הטקסט במלואן, במקומות שונים יבקשו מכם לכתוב את ההפניות בהערות שוליים ואחרים ידרשו רשימת מקורות מלאה בסוף העבודה (רשימה ביבליוגרפית). גם אופן כתיבת המקור משתנה, שם המחבר, המקום שבו נכתבת השנה ואפילו סימני הפיסוק נכתבים בצורה שונה. את ההנחיות המלאות ודאי קיבלתם מהמוסד או כתב העת הרלוונטיים, אם לא זה הזמן לדרוש אותם. המטרה של כל השיטות השונות היא אחת – לאפשר לקרוא לאתר בקלות את המקורות בהם נעזרתם כדי לבסס את הטענות השונות שלכם. ומכאן שהמידע אותו תצטרכו להציג, בקונסטלציה כזו או אחרת, בסופו של דבר יהיה זהה.

כדי לאסוף את המידע מבלי לפספס אף פרט רצוי להכין מבעוד מועד טבלה מסודרת, ובכל פעם כשאתם נגשים למקור אחר הקפידו למלא את הפרטים הנדרשים בגוף הטקסט או בהערות שוליים, על פי דרישות המוסד הרלוונטי, ואת המידע המלא הכניסו לטבלה מתחת לעמודה המתאימה, על פי הכותרות הבאות:

1. סוג המקור – ציינו האם מדובר בספר, כתב עת, אסופת מאמרים, עיתון, אנציקלופדיה וכיוצא בזה. נסו לדייק ככל האפשר שכן לכל מקור כללי כתיבה שונים.
2. שם המחבר – הכינו עמודה אחת לשם פרטי ועמודה נפרדת לשם משפחה. לעיתים יש מספר מחברים למקור אחד, כתבו את השמות של כולם. יש ספרים שנכתבו על ידי תאגידים ואין אדם אחד שעומד מאחורי הספר, כתבו את שם התאגיד המלא.
3. שם הספר, כתב העת או העיתון – כתבו את השם המלא של אותו כותר, אל תקצרו אותו. בדרך כלל כשהשם מורכב מכותרת ראשית ומכותרת משנה נהוג לציין את כותרת המשנה אחרי סימן נקודתיים או קו מפריד, לדוגמה "אבל ומלנכוליה: פעולות כפייתיות וטקסים דתיים".
4. כותרת המאמר, הפרק, הכתבה או הערך – אם המקור נלקח מכתב עת או מאסופה של מאמרים, רשמו את שם המאמר המלא באותו אופן שבו ציינתם את שם הכותר, כך גם אם נלקח מעיתון או אם זהו ערך מתוך מילון או אנציקלופדיה וכיוצא בזה.
5. עמודים – רשמו את מספרי העמודים הרלוונטיים לכל הפנייה והפנייה.
6. שם העורך – אם הסתמכתם על ספר ערוך (כלומר קובץ של מאמרים שנערך על ידי אדם אחד או יותר) או מאמר מתוך ספר ערוך – כתבו את שם העורך או את שמות כל העורכים.
7. שם המתרגם – במקרה של ספר מתורגם חשוב לציין גם את שם המתרגם.
8. מספר מהדורה – ספרים שונים מודפסים במספר מהדורות. חשוב לציין את מספר המהדורה שכן יכולים להיות הבדלים מהותיים בין מהדורות שונות המשפיעים על התוכן ועל מספרי העמודים.
9. מספר הכרך – את מספר הכרך יש לציין במקרה ובו מדובר בספר ולו מספר כרכים (כמו אנציקלופדיות או מילונים) או בכתב עת. יש לכתוב את המספר באותיות או במספרים כפי שנכתב במקור.
10. שנת ההוצאה או תאריך פרסום – לרוב יש לכתוב את שנת ההוצאה, רצוי כפי שצוינה במקור – שנה עברית או לועזית. אם המקור הוא כתבה עיתונאית יש לציין את התאריך המלא (יום, חודש ושנה) בו פורסם הטקסט.
11. מוציא לאור ומקום ההוצאה – כתבו את שם ההוצאה המלא ואת מקום ההוצאה כפי שמצוין במקור. שימו לב כי יש לציין את שם העיר ולא את שם המדינה. במקרה ובו המקור הוא עבודה אקדמית יש לציין את שם המוסד האקדמי.
12. כתובת האתר – במקרה ובו המקור נלקח מאתר אינטרנט יש להעתיק לטבלה את ה-URL המלא. יש מאמרים אלקטרונים שלהם קוד מזהה אלקטרוני (DOI) יש לציין גם את הקוד המלא.

והנה עוד כמה טיפים שיעזרו לכם לצלוח את הכנת רשימת המקורות:
• צלמו את כל המקורות בהם אתם נעזרים – צלמו את הכריכה, דף השער, את העמודים הראשונים ובהם פרטי ההוצאה, את המהדורה וכיוצא בזה ואתם העמודים בהם נעזרתם. שמרו את התמונות מכל מקור בתיקייה נפרדת תחת שם המקור. במקרה ובו לא תהיו בטוחים בפרטים או בציטוט תוכלו לאמת את המידע באמצעות התמונות.
• אם חסר לכם מידע תוכלו לחפש את המקור באתרי הספריות של המוסד בו אתם לומדים או באתר הספרייה הלאומית. אם נעזרתם בכתב עת עברי תוכלו לנסות ולאתר את המקור גם בפרויקט 'עיתונות יהודית היסטורית' של הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב.
• חלק מהמידע ועמודים סרוקים תוכלו לאתר באמצעות Google Books – אינדקס בין-לאומי ומקיף של ספרים.

הצלחתם להשלים את המשימה ורשימת המקורות שלכם מוכנה? ברכות! עכשיו כל מה שבאמת נותר לכם הוא לשלוח את הטקסט אלי לעריכה לשונית עבור תיקון שגיאות כתיב ופיסוק, האחדת הכתיב והמשלב, תיקוני תחביר וניסוח וכמובן תיקון ההפניות ורשימת המקורות בהתאם להנחיות. ליצירת קשר לחצו כאן.

כתבות נוספות

טלפון נייד


דואר אלקטרוני


אזור פעילות


תל אביב והמרכז